מנהל עסקים תואר שני

ממנהל עסקים

אותיות קטנות בשלטי חוצות

דלתיים פתוחות
אותיות קטנות בשלטי חוצות
מאת שמוליק בכר
כצרכנים למודי ניסיון התרגלנו לראות כיתובים כדוגמת "המבצע עד גמר המלאי"; "התמונה להמחשה בלבד"; "החברה רשאית להפסיק את המבצע בכל עת וללא הודעה מוקדמת"; "ט.ל.ח." ו"כפוף לתקנון המבצע" תחת כל תמונת פרסומת מפתה ועל כל שלט פרסומת רענן. אך שלטי החוצות של בנק לאומי ששטפו באחרונה את הכבישים מצליחים להפגין יצירתיות של ממש.

"המשכנתא של המדינה - אתה קובע את גובה הריבית", מבטיחה כרזה מאירת עיניים של בנק לאומי למשכתנאות. אך התבוננות מדוקדקת מגלה כיתוב נוסף בתחתית המודעה, באותיות קטנטנות שאינן ניתנות לקריאה. מה לעזאזל כתוב שם? אם זה חלק מהשלט, אנחנו אמורים להיות מסוגלים לקרוא את זה, לא? ואם זה שם, זה בטח חשוב. שווה בדיקה.

כנהג בלתי אפשרי לקרוא את הכיתוב תוך כדי נסיעה, וכנראה שגם לא בעת עצירה מוחלטת. מכיוון ששלטי החוצות מוצבים לצד עורקי תחבורה, ניסיון לקרוא את הכתוב בתחתית המודעה עלול להסתיים בתאונה. אפילו היושב ליד הנהג אינו מסוגל לקרוא את האותיות הקטנות שבשלט.

במודעה מצוין מספר טלפון, כך שלא אבדה תקוותנו. אך כגובה הציפיות גובה האכזבה: חיוג למספר מגלה כי גם הפקיד מעברו השני של הקו אינו יודע מה כתוב באותיות הקטנות בשלט.

הסקרנות גוברת. שלט פרסומת שכזה מצוי בצד אחד מעורקי התחבורה שבסביבת מקום מגורי. כאשר עומדים במרחק מטרים ספורים מן השלט אפשר, סוף-סוף, לקרוא את הכתוב בסמוך לכוכביות הקטנות: "במסלולי פריים; כפוף לתנאי המכרז ומסלול ההלוואה; אישור בקשת ההלוואה כפוף לקריטריונים של הבנק". עד כמה קטנות האותיות? מילות הפרסום גודלן מעט יותר מ-25 ס"מ, בעוד שהכיתוב לצד הכוכביות גודלו כ-3-4 ס"מ. פער של יותר מ-500%.

כעת צריך להתקשר לבנק על מנת לברר את פשר המונחים: מהם מסלולי פריים? וכיצד הם מתקשרים לזכאות לוקח ההלוואה לקבוע את הריבית? ומהם תנאי המכרז המדובר? כאן מתגלה התקלה הבאה, חמורה לא פחות מהקודמות: במלים "אתה קובע את גובה הריבית" הכוונה, בעצם, ל"ריבית מינימלית של פריים מינוס 2.2% כתנאי להשתתפות במכרז". כלומר, הפער בין הריבית המינימלית לצורך השתתפות במכרז לבין ריבית השוק אינו כה גבוה, ומכיוון שמדובר במכרז - ההצעות הגבוהות יתקבלו. תחושת האכזבה מתגברת כאשר מתברר כי במלים "המשכנתא של המדינה" הכוונה בעצם למשכנתא בסכום עתק של... עד 150 אלף שקל. ממש משכנתא טיפוסית.

הפסיקה קובעת כי יחסי בנק-לקוח הם יחסי תלות ואמון, והיא מטילה על הבנקים חובות אמון והגינות מוגברות. סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן אוסר על עשיית דבר העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי, לרבות "הטיב, המהות, הכמות והסוג". לצד אלה קיימת החובה הבסיסית לנהוג בתום לב במשא ומתן לכריתת חוזה. הבדלים מהותיים בין המובטח בפרסומת לבין המוצע הלכה למעשה בהחלט עלולים לעלות בגדר הטעיה והפרת החובה לנהוג בתום לב.

העובדה כי אין פוצה פה ומצפצף ממחישה את הפער שבין הכתוב בספר החוקים למציאות העגומה. הבנק יודע היטב כי האזרח הקטן לא ימהר לרוץ ולתבוע את הבנק בגין כיתוב קטנטן בשלטי חוצות. כנראה שגם המפקח על הבנקים לא ממש מתמקד באותיות הקטנות בפרסומי הבנקים. אתיקה עסקית בעייתית, פערי כוחות אדירים בין הצרכן-לקוח לבין הבנקים הנובעים בחלקם מריכוזיות השוק, היעדר סמכויות אכיפה של מרבית גופי הצרכנות, לצד מחסור בתקציבים ובכוח אדם - מאפשרים מצב בלתי נסבל בו גופים מסחריים מתייחסים בזלזול לצרכן הקטן. הנה עוד אתגר לרשות לצרכנות וסחר הוגן, שעל הקמתה שוקדים בתקופה זו במשרד התמ"ת.

הכותב הוא ד"ר למשפטים המתמחה בתובענות ייצוגיות ובדיני צרכנות מהמרכז האקדמי פרס
פורסם לראשונה בעיתון דה-מרקר

נתונים נוספים