מנהל עסקים תואר שני

ממנהל עסקים

צו איסור פרסום וגוגל


מנועי האינדוקס של גוגל עובדים "שעות נוספות" באינדוקס אתרי אינטרנט חדשים ברשת כל העת.

את תוצאות האינדוקס אפשר לראות דרך מספר כלים שמספקת גוגל כגון: גוגל הודעות, אתרים בזיכרון ועוד.

כל אתר ברשת שגוגל מגיעה אליו נשמר בזכרון של גוגל לתקופה מסויימת ומכן שגם עמוד אשר מורד מהרשת בשל צו איסור פרסום או מכל סיבה אחרת יתכן כי נמצא ב- "זיכרון" של גוגל

מתוך ויקיפדיה

קושי באכיפה יעילה של האיסור בעידן האינטרנט

תרגום מאמרה של ג'ודית מילר,[2] על איסור פרסוםמעצרה של ענת קם, פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-6.4.2010 תוך השחרת הקטעים שנאסרו לפרסום עד אז בישראל. את המאמר המקורי במלואו יכלו קוראי העיתון לקרוא באינטרנט.

עם שיפור התקשורת העולמית באמצעות רשת האינטרנט גבר מאוד הקושי לאכיפת איסור הפרסום עד כדי אי יכולת אכיפה בנושא, הן בגלל הכמות העצומה של אתרי האינטרנט בהם ניתן לפרסם, הן בגלל קלות מציאת המידע בעזרת מנועי חיפוש, העובדה שלגולשים יש אפשרות לשמור על אנונימיות ברשת, והן בשל אי הבהירות לגבי האחריות המשפטית על אתרים המאוכסנים בשרתים שמחוץ למדינה שבה הוצא הצו. במקרים רבים דולף המידע כלפיו הוצא איסור הפרסום לרשת האינטרנט למרות איסור הפרסום, או שהמידע מתפרסם בהרחבה עוד טרם הטלת איסור הפרסום.

דבר נוסף המקשה על אכיפת הצווים באינטרנט הוא שהצו מחייב רק את מי שלו נמסר כדין. כך נוצר מצב בו האתרים הגדולים שמקבלים את צווי איסור הפרסום לא יכולים לפרסם את המידע, אך צו איסור הפרסום אינו תקף על אתרים קטנים או אנשים פרטיים. פרסום הצו ברבים משמעו למעשה הוא פרסום המידע שהצו ניסה למנוע את פרסומו מלכתחילה, ולכן אינו ישים.

קושי מסוג אחר נובע מהגלובליזציה של המידע. איסור פרסום תקף רק במדינה שבה הוטל (ולעתים גם מחוצה לה, על אזרחיה של אותה מדינה). הקלות שבה ניתן לגשת למידע ממדינה למדינה באמצעות רשת האינטרנט מאפשרת את פרסום המידע מחוצה לה, על ידי אמצעי תקשורת שאיסור הפרסום אינו מחייב אותם, הנצפה על ידי אזרחי המדינה בה חל איסור הפרסום. למדינה שבה הוטל איסור הפרסום אין דרך להטיל סנקציות מכוח חוק על המפרסם, וסנקציות אחרות, כגון הגבלת פעילותו של אותו אמצעי תקשורת במדינה, בעייתיות ביותר.

[עריכה]קישורים חיצוניים

הערות שוליים

לכתבה בנושא ב YNET

נתונים נוספים